יצא לאור בפולין בשפת האידיש מסוף שנת תרפ"ח, על ידי הרב ישראל דוב הכהן פירשטמאן מזאמאשטץ, כבטאון חצי שנתי לחיזוק הדת והאמונה, ומכיל דרושים, מאמרים, אמרות ומעשיות מסביב לנושא.

יצא לאור בפולין בערים שעדליץ ו-לאקאוו בשפת האידיש החל משנת תרפ"ד,כשבועון חדשותי ואקטואלי ברוח תנועת אגודת ישראל, העורך היה ב. יעקובוביץ.

יצא לאור בעיר יאסי שברומניה כדו-שבועון בשפת האידיש החל משנת תרפ"ז, בתוכנו היה בטאון לעניני היסטוריה, ביוגרפיה, ונושאים ומבטים שונים לעולם היהודי. העורך היה שמואל שוועמער.

יצא לאור בעיר קובנה בשפת האידיש החל משנת תרפ"א כשבועון, על ידי מרכזי אגודת ישראל וצעירי אגודת ישראל בליטא

יצא לאור בווארשא בשפת האידיש כירחון מטעם צעירי אגודת ישראל החל משנת תרפ"ט. עורכו היה הרב אברהם מאיר קראנגראד.

הופיע בירושלים בשפה העברית, החל מתשי"ט ועד לתש"מ, כירחון לענייני חינוך ספרות ומחשבה. יצא לאור על ידי מרכז בית יעקב בירושלים. עורך: הרב פנחס לוין מייסד מרכז בית יעקב.

יצא לאור כירחון בשפת האידיש בשנת תרפ"ג בעיר לוד'ז, על ידי המחנך והעסקן האגודאי הרב אליעזר גרשון פרידנזון הי"ד ששימש גם עורכו של הירחון, כעזרה למרת שרה שנירר ע"ה להפצת רעיון בית יעקב בקרב הציבור. הופיע עד סוף שנת תרצ"ט, תחילת מלחמת העולם השניה, הגליון האחרון לרגל ראש השנה ת"ש היה מוכן בחלקו, אך עקב פרוץ המלחמה לא הושלם.

הופיע בישראל כירחון בשפה העברית, עבור בני הנעורים, החל מתש"ג ועד לשנת תשכ"ז, על ידי הנוער האגודתי שע"י צעירי אגודת ישראל.

הופיע בווארשא כשבועון בשפה העברית וככלי מבטא מרכזי של אגודת ישראל העולמית, החל משנת תרצ"ד. העורך: הרב אלכסנדר זושא פרידמן, מזכיר: אלימלך שטייער. בשבועון היה כלול באופן קבוע, סקירה על ומהנעשה בארץ ישראל.

יצא לאור כשבועון בשפת האידיש החל משנת תרפ"ח. העורך: י.עפעלבוים.

נוסד על ידי צעירי אגודת ישראל בארץ ישראל, והופיע בשפה העברית מספר פעמים בשנה, משנת תרצ"ט ועד שנת תשנ"ח.

יצא לאור בשפת האידיש כשבועון חדשותי ואקטואלי החל משנת תרפ"ה, בערים בנדין-סוסנוביץ. העורכים: הרב ליפמן ברקבויץ הרב מ.ח. קמינר.

נוסד בפולין בעיר ווארשא כירחון בשפה העברית מטעם צעירי אגודת ישראל בשנת תרפ"א, ולפעמים הופיע כדו ירחון. העורך: הרב אלכסנדר זושא פרידמן מחבר "מעיינה של תורה". הופיע עד שנת תרצ"ג.

יצא לאור כשבועון לחיזוק הדת חלקו בשפת האידיש וחלקו בשפה האנגלית, החל מתרפ"ג בניו יורק. המו"ל: החזן הרב יוסלה רוזנלבט, עורך: ה. הירש

החל להופיע בווארשא בשפת אידיש כשבועון בשנת תרע"ט, ומחורף שנת תר"פ החל להופיע כעיתון יומי בעריכת הרב משולם קמינר. הופיע עד שנת תרפ"ט.

יצא לאור כשבועון בשפת האידיש, החל משנת תרפ"ח, העורך: שמואל פאוסט.

נוסד כירחון בשפת האידיש מטעם אגודת ישראל באמריקה בשפת האידיש, בשנת תשי"ד, על ידי החוקר וההיסטורין הרב יוסף פרידנזון. הופיע עד שנת תשס"ח. במשך השנים הופיעו למעלה מ 400 גליונות.

יצא לאור בעיר טשערנוביץ רומניה,כשבועון בשפת האידיש, על ידי חוגי אגודת ישראל, החל משנת תרצ"ד.

נוסד בוילנא כשבועון בשפת האידיש בשנת תרפ"ה. רשמית היה זה בטאון של ועד הישיבות בראשות מרנן החפץ חיים ורבי חיים עוזר,אולם מאחר ויצא על ידי עסקני אגודת ישראל, נחשב כעתון אגודאי. העיתון הופיע עד סמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה. עורכו הראשון היה הרב יעקב מושקוביץ, והמו"ל היה רבי משה קרליץ אחי מרן החזון איש.

- שלל מוספים שבועיים ותקופתיים בנושאים תורניים , אקטואליה, קהילתיים והיסטוריים וכן מגזינים למשפחה ובני הנוער.

- שלל מוספים שבועיים ותקופתיים בנושאים תורניים , אקטואליה, קהילתיים והיסטוריים וכן מגזינים למשפחה ובני הנוער.

נוסד כשבועון בשפה העברית וכבטאון של אגודת ישראל, בשנת תר"ע לאחר ועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ, ועמד בראשו הג"ר עקיבא רבינוביץ הרב מפולטובה. הופיע עד שנת תרע"ה.

נוסד כעיתון יומי בשפה העברית בשנת תשס"ט. ע"י הרב מנחם פרוש ככלי ביטוי וכהמשך לעיתון המבשר משנת תש״ט.

נוסד כעיתון יומי בשפה העברית בשנת תש"ט. המו"ל היה הרב מנחם פרוש בשיתוף עתונאים חרדים מכל חוגי אגודת ישראל. הופיע עד סוף שנת תש"י.

יצא לאור כשבועון בשפה העברית בשנת תשל"א על ידי הרב יהודא לייב לוין.

נוסד כשבועון בשפה העברית על ידי אגודת ישראל בארץ ישראל בראשון הרב יצחק מאיר לוין, והופיע החל משנת תש"ב ועד לשנת תש"ז. עורכו היה הרב יהודה לייב לוין.

החל להופיע כבטאון אגודת ישראל בשפה העברית, החל משנת תרע"ט בעיר ציריך בעריכת הרב חיים ישראל אייז, ולאחר שלש שנים המערכת עברה לעיר וינה והופיע בעריכת הרב שבתי שינפלד.

נוסד כירחון לתנועת אגודת ישראל בשפה העברית בחודש תשרי תרע"ג, ועמדו בראשו נשיא אגודת ישראל הרב יעקב רוזנהיים, הרב יעקב שטראוס, והרב י.י.ברוין

יצא לאור כירחון בשפה העברית החל משנת תרפ"ו בירושלים. תוכנו: מן הנעשה ביהדות , בעולם החרדי, בארץ ובגולה. הופיע במשך כמה עשרות שנים.

החל להופיע בשנת תש"ד כירחון ובטאון של "נטורי קרתא" בירושלים (החוג הקיצוני של ה"עדה החרדית"),העורכים הראשונים היו: הרב ישעי' שינברגר, הרב אברהם ראטה, והרב אברהם כהן,לעתים הופיע גם תחת השמות, "אום אני חומה" ו"משמרת חומותינו".

נוסד בירושלים כשבועון בשפה העברית בשנת תרכ"ג על ידי הרב יחיאל בריל, הרב מיכל הכהן, והרב יואל משה בהר"ם. תוכנו כפי שהופיע בשער העיתון: חדשות מירושלים, ארץ ישראל בכלל ומשאר הארצות הקרובות והרחוקות, וכן חידושי תורה מיושבי העיר ירושלים.

יצא לאור בווארשא כשבועון בשפה העברית החל משנת תרס"ז, כבטאון שמוקדש לחכמת ישראל, לדת, למדע ולספרות.

נוסד כעיתון יומי בשפה העברית בחודש אלול תש"י על ידי אגודת ישראל העולמית, בראשותו של הרב יצחק מאיר לוין. העורך הראשון היה הרב לייבל לוין.

הופיע בירושלים כירחון בשפה העברית החל משנת תרכ"ג, ולאחר הפסקה החל להופיע שוב בשנת תר"ל כדו שבועון ולאחר מכן כשבועון. עורכיו היו: ישראל בק, מיכל הכהן, ישראל דב פרומקין. תוכנו לפי המופיע בעמוד השער: חדשות מערי ירושלים ארץ ישראל וכל רחבי האימפריה הטורקית, וכל ירכתי תבל.

הופיע בשפת האידיש בערים סאטמער-סיגעט החל משנת תרצ"ה, כשבועון מרכזי לענייני ומטרות יהודי טראנסילוואניה.

נוסד בשפת אידיש בווארשא בשנת תרפ"ט עם הפסקת הופעת העתון דער יוד. בראש המערכת עמדו הרב טוביה הורוביץ, הרה"ח ר' אלכסנדר זושא פרידמן, והרה"ח ר' יהודא לייב אורליאן. העיתון הופיע עד בכלל שנת תרצ"ט עד פרוץ מלחמת העולם השניה.

מופיע כעיתון יומי בשפה העברית ובטאונה של תנועת דגל התורה, החל משנת תשמ"ה.

עיתון מצוייר לבני הנעורים בשפה העברית, הופיע מדי חודש בוילנא החל משנת תרצ"ז, על ידי מרכז "חורב" בוילנא.

יצא לאור בירושלים על ידי חברת מחזיקי הדת בירושלים, כשבועון בשפה העברית וגם בשפת האידיש, החל משנת תרע"ט. המוציא לאור הרב אברהם צבי שור

הופיע מספר פעמים בשנה בשפה העברית על ידי מרכז אגודת ישראל בירושלים, החל משנת תשכ"ד, כבטאון פנימי לחברי ואוהדי אגודת ישראל.

הופיע כשבועון בטאון אורטודוקסי רשמי בשפה העברית משנת תר"ע. העורך י.י. ילין, אחראי י.ח. מרגובסקי, מו"ל: שעהנבוים את ווייס.

הופיע בעיר פרנקפורט דמיין בשפה העברית החל מחודש שבט תרפ"ה, כעתון עבור בנין ארץ ישראל ברוח התורה, יוצא ע"י "הבית" חברה בערבון מוגבל.

יצא לאור כשבועון לתוכן איכותי "ללא פוליטיקה ולשון הרע", החל מפסח תשס"ט, וכהמשך לירחון "עולם החסידות", עורכיו היו הרב אברהם דב גרינבוים והרב חנוך ברסלר, והשתתפו בו ככותבים ממיטב הכוחות הספרותיים, לשבועון צורף מדי שבוע המגזין "פנימה" עם חומר מגוון לבית ומשפחה.

הוקם בהכוונת מנהיגי קהילת מחזיקי הדת בגליציה מרן רבי יהושע מבעלזא ורבי שמעון סופר רבה של קראקא, והופיע כשבועון בשפה העברית בעיר לבוב -למברג שבגליציה החל משנת תרל"ט. הופיע עד מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד.

מופיע מספר פעמים בשנה בשפה העברית, החל משנת תשי"ח כבטאון של הסתדרות מורי אגודת ישראל בארץ ישראל

הופיע בשפה העברית החל משנת תשנ"ה כירחון לענייני מחשבה חסידות השקפה וחינוך.

נוסד בשנת על ידי אגודת ישראל בירושלים והופיע בשפה העברית החל משנת תר"פ. בראש המערכת עמד ראש אגודת ישראל בירושלים הרב משה בלוי. בתחילה הופיע העיתון כירחון ולאחר מכן כשבועון. הופיע עד שנת תש"י.

יצא לאור כשבועון לתוכן איכותי "ללא פוליטיקה ולשון הרע", החל מפסח תשס"ט, וכהמשך לירחון "עולם החסידות", עורכיו היו הרב אברהם דב גרינבוים והרב חנוך ברסלר, והשתתפו בו ככותבים ממיטב הכוחות הספרותיים, לשבועון צורף מדי שבוע המגזין "פנימה" עם חומר מגוון לבית ומשפחה.

הופיע בירושלים בשפה העברית החל משנת תש"ה, כעיתון פנימי של פועלי אגודת ישראל- פאג"י בארץ ישראל(פלג אגודאי,) אחראי המערכת היה הרב פישל גילרנטר.

למעשה זה אותו שבועון בשפה העברית שמוזכר לעיל בשמו "מחזיקי הדת-לבוב." מאחר ושבועון היה צריך רשיון מהממשלה, ודו שבועון היה משוחרר מרשיון, יצא לאור השבועון על ידי אותם יזמים ועורכים, שבוע תחת השם מחזיקי הדת, ושבוע תחת השם קול מחזיקי הדת.

יצא לאור כירחון בשפת האידיש החל משנת תשל"ח וכבטאון חינוכי ברוח התורה והחסידות, על ידי קהל מחזיקי הדת בעלזא בירושלים.

יצא לאור בלונדון בשנת תר"ב-תר"ג כדו-שבועון בשפת האנגלית העורך היה יעקב פרנקלין בתמיכת השר משה מונטיפיורי והקדיש מלחמה במסיון שפשתה מאוד בתקופה ההיא.

החל להופיע בשפה העברית בישראל החל משנת תרצ"ה, על ידי תנועת פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל. עד שנת תש"ה הופיע העתון בעת לא קבועה בעריכת ר' יעקב לנדוי. החל מטבת תש"ה ועד לחודש תמוז תשי"א הופיע העתון כשבועון באופן קבוע בעריכת הרב קלמן כהנא. החל מתמוז תשי"א ועד תחילת תשמ"ב הופיע כעיתון יומי תחילה בעריכת הרב קלמן כהנא ולאחר מכן בעריכת ר יהודה נחשוני. החל משנת תשמ"ב ועד לשנת תשנ"ד הופיע שוב כשבועון בעריכת הרב מאיר הלחמי. משנת תשס"ה החל להופיע שוב כמה פעמים בשנה בעריכת אהרן קורנפלד.

הופיע בירושלים בשפה העברית משנת תרצ"א, כדו-שבועון לענייני היהדות התורה המוסר ומצוות ישוב ארץ ישראל, בעריכת הרב ישראל זיסל דבורץ.